רש"י על נדרים נ״ב א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים נ״ב א:ב׳
2 אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה וְאָסַר עָלֵינוּ רַבִּי טַרְפוֹן בְּבֵיצִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: כֵּן הַדָּבָר, אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁיֹּאמַר: ״בָּשָׂר זֶה עָלַי״, שֶׁהַנּוֹדֵר מִן הַדָּבָר וְנִתְעָרֵב בְּאַחֵר, אִם יֵשׁ בּוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם — אָסוּר.
פירוש רש"י על נדרים נ״ב א:ב׳
2 שנתבשלו - בתוכו בשביל רוטב שנכנס בביצה ובשביל טעם בשר שהיה בבצים:
3 כן הדבר - שאסור כשאמר בשר זה עלי שיש בקדרה לכשאמר כן כל מה שיש בקדרה שיש בו טעם בשר אסור:
4 שהנודר מן הדבר - כגון שאמר בשר זה עלי ונתערב כו' אבל כי לא אמר בשר זה עלי אלא קונם בשר עלי דמשמע בשר ממש מותר ברוטב ובקיפה: